הם אומרים לי תפסיקי להרגיש
הם אומרים לי תפסיקי לכאוב
הם אומרים לי תקחי עצמך בידיים
ותתחילי לחיות
הם צודקים כי כדי להמשיך לחיות
אז אני צריכה להפסיק להרגיש
ולכאוב.
אבל 20 שנה שאני שומעת בקולם
קמה כמו עוף החול מתוך הגיהנום
וממשיכה לחיות
ואת הרגש והכאב השארתי מאחור
כי אם מרגישים את הכאב
אז אי אפשר לחיות.
ועכשיו אחרי 20 שנה אני חוזרת לעצמי
חוזרת לתמונות, לחוויות, לחלומות
החלומות שחלמנו שנינו
על עתיד משותף
ועל מה שעתיד היה להיות
הכל התנפץ לרסיסים
ואני נותרתי עם הכאב
ואני כמו עוף החול קמתי מתוך הגיהנום
ובחרתי להמשיך לחיות
אבל בשביל לעשות זאת
בשביל להמשיך להיות חזקה
הייתי צריכה להשאיר אותו מאחור
את הרגש, הכאב, התקווה
את כל החלומות
הייתי צריכה להשאיר מאחור.
עכשיו אחרי 20 שנה
אני יותר חזקה, שלמה ובטוחה
אני יכולה להביט לאחור בלי לכאוב יותר מדי
בלי שזה יהרוס לי את הלב
זה עדיין כואב, אני עדיין דומעת
אבל זה כבר לא מנפץ אותי לרסיסים
אפשר להתחיל לנשום
ולהתחבר ממקום אחר
ממקום של נשמות אוהבות.
