נשבעת שלא ידעתי שזה עומד לקרות
הסכין חתכה בלב
המחשבות התרוצצו איך אפשר לעזור
מה עוד אפשר לעשות
איך להתקרב ומה להגיד
לא ניתן להתקרב
הוא רחוק מאד
אני פה והוא שם
לא מצליחה להסדיר נשימה
לא מצליחה להשתלט על המחשבות, הרגשות
לא מצליחה לחיות
נשבעת שלא ידעתי שזה עומד לקרות
דיבורים, מחשבות, רגשות, הכל עף באוויר
החום של ל"ג בעומר כשהמדורות בוערות
הלהבות עולות לשמיים וגם הוא
אם הייתי יודעת אז הייתי עושה כך וכך
ואולי, ואילו, וכאילו, ונדמה, ואם
סתם מילים חסרות משמעות
נזכרתי שבאמצע הלילה התקשרו ואמרו שהוא איננו
ואני זעקתי זעקה
ואילו, ולמה, ומתי, ואיפה, והיכן, ומי
שאלות מתרוצצות בראש, ורגשות
נוסעים בכביש המהיר בלילה
ולמה לא עשיתי ככה, ואם הייתי עושה
נוסעים ונוסעים לעבר המקום
מגיעים וכולם שם מחבקים
וחיים חדשים מתחילים עכשיו, חיים שהוא לא נמצא בהם
ואיך זה קרה?
ומה יהיה?
באוויר החם של ל"ג בעומר זה קרה.
