הגעתי לטון-סיי, האי הכי בודד בעולם
אי של מטפסי הרים בתאילנד. מה אני עושה פה?
אביחי ואני נפרדנו, הוא חזר לארץ ואני המשכתי לטייל
טון-סיי, השם של האי מתגלגל בפי
הכל ירוק פה, מלא עצים, השמש, ההרים, החוף, האנשים
אני גרה לבד בבונגלוס מעץ, יורדת כל יום לים
השמש פה חזקה
פגשתי שני ישראלים שגרים באי כבר כמה חודשים
אחד גבוה ורזה והשני נמוך ומלא
נזכרתי שחגגנו את חנוכה ביחד. יושבים, שרים, מדליקים נרות
במקום הכי בודד בעולם
האורות הנוצצים של הנרות מהבהבים בתוך עיני
מבעד לדמעות
הנמוך אמר לי, אני חייב שכל האנשים יהיו מרוכזים בי
ואני חשבתי הלוואי שאביחי היה איתי
טון-סיי, השם מתגלגל בין השיניים
הים הכחול, השמש, החול
אני יושבת בכסא על החוף וקוראת ספר
הזמן עומד מלכת
מה הוא עושה עכשיו?
האם הוא חושב עלי?
ההרים רחוקים, אני יוצאת לטייל באזור
הנוף יפה, אני יורדת בשביל
מסביב עצים ירוקים גבוהים, עצי דקל וקוקוס
לבושה בבגדים הודיים צבעונים, אדום, כתום, צהוב
שיער חום ארוך מתולתל, מתנפנף ברוח
אני אוהבת את האי הזה, הבדידות פה מזהירה
מנסה להשכיח את כל מה שקרה.
