אני זוכרת את רישיקש
עיר מאד יפה, ציורית, על גדות נהר הגנגס
המים שם בצבע טורקיז מהמם
והנוף עוצר נשימה
קולות צלצול פעמונים מהמקדשים
ואווירה של רוחניות מאד חזקה
אבל הרוחניות הזאת לא היתה שלי
ברישיקש התחלתי לכתוב ביומן, שורות שורות, צפופות צפופות
ברישיקש הלב שלי הפסיק לפעום
דווקא במקום הכי יפה בעולם
משהו בינינו נגמר
"רישיקש היא מקום נהדר שבו מתחילים דברים ונגמרים. פה ליד הגשר של לקשמונה ג'ולה"
כך כתבתי ביומן
עבודת האלילים, קולות הפעמונים, המים הירוקים
המוני אנשים לבושים גלימות בצבע חרדל
שולחים פרחים בטקסים על הנהר
ברישיקש הכל התחיל להסתיים
ברישיקש הכל נגמר
אני קוראת ביומן ורואה שהוא היה מנוכר אלי
מבחינתי הוא הפסיק לאהוב אותי
ואני לא ידעתי למה ואיך הכל השתנה לרעה
האירוסין בוטלו, החתונה בוטלה וכל העתיד שלי נגמר
בתוך כל המקום היפה הזה
זו היתה תחילת הסוף שלי ושלו
ואני לא ידעתי מה עוד עתיד לקרות
